<h1>האגור סימן ק"ז</h1>
<h2>דף יג:</h2>
יש נוהגים לו' אמן אל מלך נאמן. וי"א אל מלך נאמן. והרמ"ה כתב דוקא כשיחיד גומר קודם החזן הברכה אז יענה אמן על ברכת החזן אבל על ברכת עצמו לא. גם כתב שנראה לו מי שאומר אל מלך נאמן שמזכיר שם שמים לבטלה. ובטורים האריך והרוקח כתב כי ראוי לומר אמן אפילו יחיד אחר ברכה שניה שלפני ק"ש מפני שנקראת סוף ברכה ואומר אל מלך נאמן וברוך שם כבוד וכו' שהם ט' תיבות להשלים המנין מרמ"ח תיבות כי בפ' שמע יש בה מ"ח תיבות ובוהיה קכ"ב ובציצי' ס"ט הרי בין הכל רל"ט. ותשעה הרי רמ"ח עכ"ל. ולפי דעת הרוקח משמע שצריך לומר שתיהן אמן ואל מלך נאמן אמן לסוף ברכה ואל מלך להשלים המנין. ובאשכנז וצרפת נהגו לומר אל מלך נאמן ולא אמן. איתא בתנחומא שיש רמ"ח תיבות בק"ש כנגד רמ"ח אברים. ותירץ רבינו דניאל ז"ל שהוסיפו עליהם ג' תיבות אל מלך נאמן כדי להשלים רמ"ח אברים וכ"כ רש"י בספר הפרדס וכן נמצא בטעמי ר"י חסיד עכ"ל משבולי הלקט.
